חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק פר"ק 2419-07

: | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2419-07
27.1.2013
בפני :
איתן אורנשטיין

- נגד -
:
עיריית טייבה - בהקפאת הליכים
:
כונס הנכסים הרשמי
פסק-דין

1.       כללי

לפני ערעור על החלטת הנאמן, עו"ד אבנר כהן (להלן: "הנאמן") מיום 15.3.10  (להלן: "החלטת הנאמן"), לפיה נדחתה תביעת החוב שהגישה המערערת בסך 8,753,309 ש"ח (להלן: "תביעת החוב").

2.      עיקר העובדות הדרושות לעניין:

המערערת הינה תאגיד הנמצא בבעלות משותפת של מרכז השלטון המקומי וממשלת ישראל. המערערת עוסקת בין היתר במתן שירותי מחשוב, תוכנות לניהול המידע ברשות מקומית, ניהול מערכות גבייה ואוכלוסין ומעורבות לניהול פיננסי של רשויות מקומיות.

במסגרת תיק זה ניתן ביום 25.10.07 צו הקפאת הליכים, במסגרתו מונה עו"ד כהן כנאמן. הנאמן פנה לנושים על מנת שאלה יגישו תביעות חוב, בהתאם לטפסים שהוצעו על ידי הנאמן. המערערת הגישה לנאמן תביעת חוב נגד העירייה בסכום כאמור. תביעת החוב חתומה על ידי עו"ד ואקים אוסאמה, שהינו אחד מבאי כוח המערערת שאף הופיע בשמה בדיון. לתביעת החוב צורפו כרטיסי הנהלת חשבונות של העירייה אצל המערערת לתקופות שעד ליום 10.11.07 ו- 19.11.07, טבלת מכתבים שנשלחו לעירייה וחישובי ריבית המגיעים לעמדת המערערת. עוד צורף להוכחת החוב כתב התביעה שהגישה המערערת כנגד העירייה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ביום 20.11.06 בת.א. 2488/06 (להלן: "תביעת המערערת"). בתביעת החוב, הצהיר עו"ד ואקים כי הסך המגיע למערערת מהעירייה ליום 19.11.07 הינו 8,753,309 ש"ח, זאת " בעד שירותי מחשוב שניתנו למועצה המקומית עראבה (כך במקור - א.א.) במשך מספר שנים". עוד הוצהר בתביעת החוב כי המצהיר וכל אדם אחר לא קיבל עבור המערערת את סכומי התביעה וכי אין למערערת כל בטוחה לסילוק תביעותיה. התצהיר אומת ביום 6.1.08 על ידי עו"ד איימן ח'ורי.

הנאמן דחה את הוכחת החוב. בין יתר נימוקי הנאמן הם: אין כל התחייבות תקפה של העירייה כלפי המערערת וכי היא לא חייבת לה דבר, וכאמור בסעיף 19 להחלטת הנאמן. לעמדת הנאמן, שילמה העירייה למערערת סכום העולה על השכר הראוי המגיע למערערת בגין השירותים שסיפקה לעירייה, ולפיכך מגיע כסף לנאמן מהמערערת. עוד דחה הנאמן את הוכחת החוב מחמת שכוללת סכומים שלא מגיעים למערערת, כי תביעת החוב לא הוגשה בנוסח הדרוש ועוד.

3.      צו הקפאת ההליכים הראשון

זה המקום לציין כי קדם לצו הקפאת ההליכים נגד העירייה, צו קודם שניתן נגדה ביום 24.5.99 (להלן: "צו ההקפאה הראשון"). במסגרת הליך זה, אושר ביום 30.1.2000 הסדר נושים לפיו ישולם דיבידנד בשיעור 30% לסילוק כל החובות, ליום מתן הצו. הואיל ותביעת החוב של המערערת ביחס לצו ההקפאה הראשון הוגשה על סך של 5,271,653 ש"ח, אזי שולם לה דיבידנד ביום 20.4.2000 בסך של 1,581,496 ש"ח, המהווה 30% מסכום החוב ובהתאם להסדר הנושים.

4.      הסכם בין הנאמן לבין המערערת למתן השירותים

במהלך צו הקפאת ההליכים הנוכחי, נחתם הסדר בין המערערת לבין הנאמן לפיו תספק המערערת לעירייה את אותם השירותים שניתנו על ידה קודם לצו הקפאת ההליכים, תמורת הסך של 43,000 ש"ח לחודש.

5.      עמדת המערערת

המערערת טוענת כי היא סיפקה לעירייה שירותים במשך עשרות שנים והתמורה החודשית בגין מתן השירותים, סוכמה בעל פה בין הצדדים. הסכום השתנה במהלך השנים. חלק מהסכומים ששילמה העירייה למערערת, שולמו למעשה על חשבון החוב המגיע, ולא היוו את מלוא המגיע. משכך, לעמדת המערערת, לא ניתן להקיש מהסכומים החודשיים ששולמו לתקופה מסוימת, לשכר המוסכם. עוד טענה המערערת, כי אין לראות בעובדה שהמורשים מטעם העירייה לא חתמו על הסכם עימה, משום לשלול ממנה את קבלת הסכום המגיע. טענה נוספת בפי המערערת הינה, שהנאמן התעלם שלא כדין מהפרשי הצמדה וריבית פיגורים המגיעים למערערת על החוב.

6.      עמדת הנאמן

בפתח הדברים טוען הנאמן כי דין הערעור להדחות מחמת איחור בהגשתו, כמו גם דינו להדחות על הסף בהעדר תצהיר ערוך כדין.

לגופו נטען כי המערערת גבתה מהעירייה סכומים העולים על המגיע, שכן הכלילה בתביעת החוב סכומים שלא היה מקום לעשות כן. עוד נטען כי בהתאם לדין, אין מקום להשית על העירייה חיובים ללא חתימת מורשי החתימה של העירייה, כקבוע בדין. לעמדת הנאמן, השכר הראוי המגיע למערערת עולה על הסכומים ששולמו לה, וגם בכך טעם לטענתו לדחיית הערעור. הנאמן אף טוען שאין רלבנטיות לטענת המערערת באשר לתוספת ריבית והצמדה על החוב, שכן בהתאם לדין, הריבית מוגבלת.

בעמדתו הצטרף כונס הנכסים הרשמי לעמדת הנאמן, בין היתר, מחמת שטענות המערערת בקשר עם השכר המגיע לה, לשיטתה, נסמכות על סיכום בעל פה, ובהבדל מעמדת הנאמן המתבססת על סיכום בכתב שנערך בין הצדדים, ובהתאם לו אושר הסכום על ידי הנאמן.

         דיון והכרעה

         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, קיימתי דיון במעמד הצדדים ונתתי דעתי למכלול הטענות, וביישום ההלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הערעור להדחות, הן מחמת טעמים דיוניים והן לגופו של עניין.

7.      האיחור בהגשת הערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>